גם אֲנִי רוֹצָה תָּמִיד

הִגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל מִינָהּ לָמוּת.

אֱלֹאִימָּא תִּקְבֹּר אוֹתָהּ בְּתוֹכָהּ.

אֱלֹאִימָּא כּוֹרָה קֶבֶר בָּרֶחֶם.

אֱלֹאִימָּא מְסַתֶּתֶתּ מַצֵּבַת בָּשָׂר וְדָם.

מִינָהּ נְמֵסָה בְּתוֹךְ נוֹזְלִים רָבִים.

כָּל הַשִּׁירִים עַל מִינָהּ הֵם בִּנְקֻדּוֹת.

כָּל שׁוּרָה עַל מִינָהּ הִיא קְבִיעָה חֲמוּרָה.

לֹא נִתָּן לְהַגְלִיש אֶת מִינָהּ מִשּׁוּרָה לְשׁוּרָה.

מִשּׁוּרָה יְשַׁחְרֵר רַק מוֹת הָאוֹת

מְסַמֵּן הַבָּאוֹת, בְּתוּלוֹת בְּתוּלוֹת

(בַּיּוֹם שֶׁאֶשְׁתַּחְרֵר מִנְּקֻדּוֹת אֵדַע שֶׁהֶחְלַמְתִּי)

יַעַמְדוּ אִמָּהוֹת,

לִכְשֶׁתִּתְּעַבֶּרְנָה

עַל גְּדוֹת מוֹדֶרְנָה

תְּמַלְמֵלְנָה

הֲבָרוֹת חֲדָשׁוֹת

הֲבָרוֹת לֹא מֵעוֹּבָּרוֹת בְּזֶרַע אִמָּהוֹת עַתִּיקוֹת

בְּלִי נְקֻדּוֹת בְּלִי פסיקים בְּלִי "אָשׁוּב בִּתִּי בְּתוֹךְ שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת"

אִם רַק תַּרְפִּי יָמוּת הָאוֹת

(לִהְיוֹת בַּתַּרְבּוּת זֶה לִהְיוֹת מְסֻמָּנוֹת)

כִּי אָז

לֹא יֶחְדְּלוּ עֵינַי לִרְאוֹת

אֶת יֹפִי הָעוֹלָם הַזֶּה

אֶרְצֶה עֵינַיִם

אֶהְיֶה גֶּבֶר

יהְיֶה לִי זַיִן

אֶכְתֹּב עַל יֹפִי.

אֵתְּאַלְמֵן מִן הַאִם.

אֲנִי אַלְמָנָה, אֹמַר,

אִמִּי הַגְּדוֹלָה מֵתָה עָלַי, הָאֻמָּה מֵתָה עָלַי,

חַיַּי, חַיַּי