גַּן

 

לְכָל זֶה יֵשׁ הֶמְשֵׁךְ
עוֹד וָעוֹד צִפָּרְנֵיהֶם
מַמְשִׁיכוֹת להיגזם וְלִצְמֹחַ
כְּמוֹ וְרָדִים שֶׁעָרַם
משתרג כֹּה וְכֹה בֵּין מִפְרַקֵי אֶצְבְּעוֹתַי
בַּלֵּילוֹת הַנִּמְשָׁכִים עוֹד וָעוֹד
לִבְלִי דַּי וְלִבְלִי סוֹף יְנִיקָתָם
הַמְּמֻשֶּׁכֶת מוֹצֶצֶת
יָמִים אֲרֻכִּים וְחַמִּים
אִתְּךָ בַּגַּן הַנּוֹצֵץ
מִן הַשָּׁמַיִם
אֶל מֵי הַבְּרֵכָה אֶל
צִפּוֹר גַּן הָעֵדֶן אֶל הָעֵץ
עַד הָעֵשֶׂב עָלָיו אַתָּה שׁוֹכֵב וְפּוֹעֵה וּמְחַיֵּךְ אֵלַי עַכְשָׁו.
אֲנִי חוֹשֶׁבֶת: יֵשׁ כְּבִיסָה לִתְלוֹת וְהַמַּזְגָן הַמְּקֻלְקָל מָה יֵהֶה עָלָיו
וְאוֹתְךָ
אֲנִי אוֹהֶבֶת הֲכִי בָּעוֹלָם.
וְעוֹבֵר בָּרֹאשׁ:
אֲנִי, נִשְׁאַר לִי רַק הַדַּגְדְּגָן
מִשֶּׁהָיִיתִי לִפְנֵי שֶׁבָּאתֶם.
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ לְהִלָּחֵם בָּעֲבוּרָם
(סַמִים טוֹבִים, מַעֲמָד, אוֹרְגַּזְמָה לְבַד
בַּגַּן, כֻּלָּם יְשֵׁנִים וַאֲנִי לֹא
צוֹעֶקֶת)