סְלִיחָה

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵעַצְמִי
עַל שֶׁלֹּא הִצְלַחְתִּי לָשֵׂאת
אֶת מִשְׁקָלִי הַסְּגֻלִּי
עַד תֹּם

אַף לֹא שִׁעַרְתִּי
כִּי מִי מִן הַסְּמוּכִים לְשֻׁלְחָנִי
יָקוּם לְמַעֲנִי
הַיּוֹם

וּכְבָר סוֹף הַיּוֹם